החלטה בתיק מ"ת 38059-04-11

1.     לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] התשנ"ו - 1996.

2.     כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של השגת גבול בכוונה לבצע גניבה, גניבה בנסיבות מיוחדות, נהיגה פוחזת של רכב, חבלה במזיד ברכב, ומסירת ידיעה כוזבת.

על פי הנטען בכתב האישום ביום 15.3.11 נכנס המשיב ללול השייך למתלונן (מר  ו.ח. ) במשק מס' 39 במושב שלווה, גנב  13 תרנגולי הודו  והעמיסם על טנדר מסוג איסוזו

(להלן:"הטנדר").  בעוד הוא מנסה לגנוב 12 תרנגולי הודו נוספים, הגיע למקום מר צ. מ. (להלן: "צ.") ומשנוכח בכך המשיב, נכנס לטנדר על מנת להמלט מהמקום. צ' החל לנסוע אחריו ברכבו שלו (להלן: "רכבו של צ'") וכשהגיעו השניים לצומת אבן שמואל נעצרו ברמזור אדום והמשיב אשר נעמד לפני צ' פתח לפתע בנסיעה לאחור והתנגש בעוצמה ברכבו של צ' תוך שהוא גורם לו לנזקים .

המשיב אף המשיך בנסיעה בשטח פתוח לכוון מושב נועם כשצ' נוסע אחריו ובכביש 35 החל אף לנסוע נגד כוון התנועה ובעוד צ' מבקש לעקוף אותו על מנת שיעצור, הסיט המשיב את הטנדר לכוון רכבו של צ' והתנגש בו. כתוצאה מכך הסתחרר  הטנדר, התנגש במעקה הבטיחות ונעצר והמשיב יצא הימנו ופתח בריצה לכוון מושב שדה משה.

עוד מציין כתב האישום כי בבוקר יום 16.3.11 מסר המשיב במשטרת ערד ידיעה כוזבת אודות גניבת רכבו

3.     בכל הנוגע להיבט הראייתי מפנה המבקשת בפרט להודעות שנגבו לרבות מצ' ומהמתלונן וכן לדוח איכון של הטלפון הסלולארי של המשיב הימנו עולה כי שהה במושב שלווה בעת ביצוע העבירה ובמושב שדה משה בעת ביצוע ההתנגשות. למשיב מצידו אין הסבר לממצאי האיכון.

        אשר לעילת המעצר, המבקשת מפנה לנסיבות ביצוע העבירות ומהותן המלמדות לשיטתה על סיכון בטחון רכוש הציבור. למשיב שלוש הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות וכן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה בן 4 חודשים. כן תלויים ועומדים 4 תיקי מב"ד שהוצגו בפני בית המשפט וכמפורט בסעיף 5 לבקשה. אלו כוללים אף עבירות רכוש והמבקשת מוסיפה ומציינת כי בשלושה מהן נמחקו כתבי האישום והוגשו מחדש עקב אי איתורו של המשיב ואי התייצבותו לדיונים בבית המשפט.

        נסיבות מצטברות אלו יש בהן כדי ללמד לשיטת המבקשת כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה.

4.     ב"כ המשיב טען באריכות בהתייחס לראיות המצויות בתיק החקירה כמפורט בפרוטוקול הדיון, תוך הוא שם דגש על אי אמינות הגירסאות, ובפרט זו של צ' המתיימר להצדיק מעשיו, על גרסת המשיב מנגד ולפיה שהה בביתו בעת התרחשות הארועים, כמו גם על מחדלי חקירה שונים והעדר צו שיפוטי המלמד על היתר שניתן לגביית נתוני האיכון הנוגעים למספר הטלפון הנייד של המשיב, שאין חולק באשר לזהותו: 050/3780669 (להלן: "מספר הנייד").

        המשיב לטענתו אף נמצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף בהתייחס להודעה שמסר בדבר גניבת הטנדר. לשיטתו, ראיות לכאורה  כנדרש אין בנסיבות העניין ומכל מקום כרסום ממשי יש באלו. לצ' אינטרס במסירת גירסה כוזבת הואיל וחברת הביטוח אינה נכונה  לכסות את נזקי רכבו של צ' בהיותו מעורב במרדף יזום. זאת ועוד, בסופו של דבר עסקינן בעבירות רכוש שאין בהן כדי להקים עילת מעצר ואין כל הצדקה כי המשיב יעצר בבחינת מקדמה על חשבון העונש ובעוד ההליך המשפטי צפוי להימשך זמן.

דיון והכרעה:

5.      בכל הנוגע לחובת המבקשת בהיבט הראייתי קובעת הפסיקה על רקע הלכת זאדה כדלקמן:

"הלכה ידועה היא כי לצורך ההכרעה בשאלה האם יש מקום לעצור נאשם עד תום ההליכים נגדו אם לאו, יש לבחון את חומר הראיות הגולמי, טרם עיבודו במסגרת ההליך הפלילי. בשלב זה של המעצר, יש לבחון האם קיים סיכוי סביר להוכחת אשמתו של הנאשם בסיום המשפט, בהתבסס על מלוא חומר החקירה, לרבות זה התומך בעמדת הנאשם, כאשר חומר הראיות טרם עבר את "מסננת" החקירה הנגדית".

(מובא מתוך בש"פ 10234/08  נאיף אבולקיעאן נ' מדינת ישראל ; כן ראה בש"פ 8587/95 זאדה נ. מ"י ; בש"פ 10638/05   נאיף גבוע נ' מדינת ישראל).

6.     מתוך עיוני בתיק החקירה עולים הממצאים הלכאוריים הבאים ואתייחס אך לעיקר הדברים:

        גילוי דבר הגניבה נעוץ באבחנתו של עובר אורח לכאורה - מר משה גואטה אשר צעד באזור ברכב טנדר הנוסע כבוי אורות לכוון שטחי מושב שלווה. הואיל והדבר עורר את חשדו, התקשר למר יובל מגידיש שהינו שכנו כך משתמע ובעל השטח הנדון.

        יובל מגידיש מאשר בהודעתו את האמור בהודעתו של מר משה גואטה כאמור ומציין כי יצא ברכבו לכוון השטח ונוכח בטנדר הנדון אשר החל לנסוע לכוון תוך המושב. בשלב זה הזעיק טלפונית את צ' מהמושב וזה הגיע ברכבו שהינו רכב מסוג פולקסווגן 4X4   והחל במרדף אחר הטנדר כשיובל אחריהם במספר דקות. לדבריו הזעיק במקביל את משטרת ישראל, אולם לא נוכח בהתנגשות בין רכבו של צ' לטנדר וכשהשיגם היה הדבר לאחר ארוע ההתנגשות ולאחר שנהג הטנדר נמלט.

        על פניו אכן קיימת אי התאמה בין גירסת יובל לפיה צ' היה לבדו ברכב ולדוח הפעולה של רמ"ח שבתאי צלקשווילי בהקשר זה, לעומת העולה מדוח פעולה של רס"ר דרדור אבי לפיו לצד צ' ישב ברכב בחור ששמו עמק מגידיש.   יצויין עוד כי בדיווח מוזכר כי לטענת השניים ראו את הרכב  במושב בלי אורות, עקבו אחריו וזיהו אותו גונב תרנגולי הודו ומעמיסם על רכבו. אמנם צ' אינו מאשר כי ראה את נהג הטנדר גונב מהלול, אולם הוא מסביר מדוע הסיק כי בגניבה עסקינן כמפורט בהודעתו באופן מניח את הדעת.